<h1>מרדכי סימן תרנ"ח</h1>
<h2>דף יב.</h2>
וב"ה סברי מתוך שהותרה כו'. אין לתמוה א"כ אמאי אין שריפת קדשים דוחה י"ט מטעם מתוך, וכן האופה מי"ט לחול אמאי לוקה. כי רבינו תם פי' דלא אמרינן מתוך אלא בדבר שיש בו צורך י"ט קצת, כגון, לולב ליטול, וסופר תורה לקרות בו, וקטן למולו, ולטייל התינוק שיש שם שמחת י"ט. וכן פר"ח.
אבל אבנים וכיוצא בהן וכו'. פרש"י מדלא מפלגי באבנים א"כ לכ"ע יש הוצאה לי"ט, אלא שהתורה התירה לצורך. וב"ה סברי כיון דהותרה הותרה לגמרי אפילו שלא לצורך ורבנן הוא דגזרו במידי דלא צריך, כגון אבנים. אבל בקטן וס"ת דצריכי לי"ט לא גזרו. ונראה שלא היה בספרו הא דפריך, אלא מעתה הוציא אבנים לב"ה ה"נ דלא ליחייב, ועוד הא דאמרינן האופה מי"ט לחול לוקה, אלמא מן התורה אסורה הוצאה ושאר מלאכה שלא לצורך.
